יום שישי, 10 בספטמבר 2010

ביום ההוא

ביום שנגזר עלי לאהוב נשבעתי לתת מעצמי רק טוב
וכך הסתחררתי בין שנאה לחמלה בין מעל ומתחת
בין מעט לבין רוב.

ביום ששלחתי את נפשי לחופשי מצאתי מרכז מחויך לעצמי
איתם התפתלתי בין חיכוך לחיבוק בין זיקה לבין יחס
בין חומרי לרגשי.

ביום שנתתי את עצמי לעולם חשבתי על איך לרצות את כולם
 הרי הם ששפטו וחרצו גורלי, בין עושר לאושר בין חצוי
למושלם.

ביום שניסיתי להתחיל מחדש חזרה התחושה של להיות מגורש
מקירות אותו בית בין אויב לאוהב בין מרגוע למתח בין לימון 
לבין דבש.

ביום בו קיבלת אותי בלבך נולד בי הצורך לחיות בשבילך
מחיכך אז גורשתי בין אימה לתקווה בין מושך לדוחף בין אוויר 
לבינך.

יום שלישי, 31 באוגוסט 2010

אריאל

אהבה גדולה מאין כמותה
רוצה אותך בכל דקה
ילדה גדולה ונפלאה
איתך חיי הם חוויה
לעד אשמור לך נשיקה

יום שני, 19 ביולי 2010

לעצמי


לעצמי השיר הזה נכתב, כעומק תפילה מהדהדת מעל מפרש משוחרר
מתכתב עם נפשי אשר בוחרת בסיס לעמוד ולגדול בו
נשכב בסופו של יום קיץ בוער ללא כח יכולת להביט בחיים
נזעף כי היום בו ארזתי זמני הוא היום שרציתי להיות אמיתי

מבט בעיני הסערה בליבי
נפשו של גיבור עם שריון אימתני

בשבילי הסיפור שנכתב לפניכם, עוצמות של הרגש כמשב מפוזר
מדבר עם שיקוף של דמותי העומדת באין מחסה וניצבת איתן
בוהה בנייר בכוחות אחרונים של יום סתיו המחיש את עליי אל הקרקע
מתבייש בראותי את הזמן שגלש וזלג לי מתוך מסכה של אושר זמני

רוחות הסופה שהניסה אותי
קמלה אז רוחו של אביר אצילי

לזכרי אגדה נכתבה הנה כאן, כחלום וכמיהה שהופרח ונגמר
העליתי באוב את עצמי הנושן את ההוא שהיה כאן וחלף עם הזמן
נזכר בצינת הריחוק המבודד, בעומקו של יום חורף המרדים את חיי
תוהה אם ביום שאקיץ מהכפור אמצא את הזמן שאצור בעצמי

צינת השלגים הקפיאה רוחי
נדם ניגונו של חליל מלכותי

אני האומר מילים אלו לכם, תפילה מן הרגש חלום מחוזר
שלם עם עצמי והדמות של נפשי גדול וחזק הנה אני כאן
חווה את מימוש החיים בידיי כי בוקרו של אביב העיר כוחותיי
יודע עכשיו כי הגיע הרגע, יוצר את האושר, הזמן הוא שלי

עם קרן של שמש נולדה אז נפשי
האביר הגיבור חבר לדרכי