יום שבת, 21 בנובמבר 2009

לך

הרמתי ראשי מעל אדוות זעירות
ישבת בגאון מול עיניי הפעורות
לרגע הרגשתי את תזוזת העולם
חומות המגן של ליבי נרעדו
קיבלו זעזוע ומייד התבצרו
מבט חמים וחיוך של מלאך
נתנו לי פתאום להרגיש מבורך
לא העזתי לחשוב את אשר על ליבי
רציתי אותך לאחוז בידי
לתת לך לטעום את תמצית נשמתי
כאור הפורץ מאשנב חרישי ונסתר
הצבת קיומך מול ליבי המפוזר
השרית בי רצון של בהירות ועוצמה
מצאתי בך לב ונפש חיה
נפש מוטרדת הכמהה לפריצה
יפה ונחשקת, פראית, שלווה ומקור גאווה
אוהבת בלי קושי, נותנת עצה ותורמת ליבך
הרגשתי את חום לבבך על פני, אמרת לי דבר שהרטיט את חושיי
ביקשת רק מקום להכיל את חומך, למצוא לך מרחב לעירסול כאבך
אפרוש שתי ידיים ואתן מחיי למען אביא לך חיוך מעיניי
אישה במציאות זה נכון, זה קורה אנחנו ביחד
נמשיך ונרצה.

יום שלישי, 3 בנובמבר 2009

אתה הכוכב

כוכב שזרח בשמים
נחת לנו בין הידיים
החיוך והצחוק
הם של ילד מתוק
ליבו מאושר ושמו
איתמר

יום שני, 2 בנובמבר 2009

מצמוץ

בתוך המולת הגופים חסרי הפנים זיהיתי גופך וחיוך על פנייך
מיד העברתי מבט על דמותך שופעת היופי הקורן מתוכך
עצמתי עיניי ודמיינתי אותך בריקוד חושני מסתחרר ונשפך
אל תוך ידי העוטפות את גופך וחושק במגע מלטף על עורך
שערך התבדר ונפרע על פנייך הובלת את ידיי לכיוון לחייך
עלה הניחוח מגופך אל אפי הנחתי שפתיי בקימור צווארך
נשכתי קלות את עורפך הנסתר ליטפת בלחייך את חזי הנסער
נעצת צפורנייך במעלה גבי חורצת לאט תענוג אמיתי
אצבעי האחת העולה על בטנך מפלסת דרכה למרכז טבורך
שיחררת נשיפה של חשק טהור הצמדת גבך לגופי מאחור
שלחת כפותייך וליטפת את פניי נשקת לי ברגש והרמת את ידיי
הסרת חולצתי וחיבקת את גופי חיכוך משולהב שליבה את אוני
חשפתי שדייך והצמדתי את פי אל הגוף רוטט העונג הנמצא ממולי
התרתי כפתור ורוכסן מכנסך שלחתי ידי עמוק לחייקך
חומו של גופך ומתק שפתייך משכו את גופי אל בין חמוקייך
הובלת את ייצרי עמוק לתוכך נתתי לך דרור לעשות כרצונך
עולה ויורד מעשה אהבה, גוהר, מתנשפת נושמים תאווה
שוכב על גבי ומסתכל בעודך נישאת מעלי מובילה את ידייך אל בין ירכיי
חופן בידיי את הדר ישבנייך מביט כחולם בגופך ופנייך
בעונג צרוף ובשניה הנכונה פקחתי עיניי וראיתי אותך
חזרה המולת הגופים הריקים המציאות הרועשת נעלמו הסדינים
חשבתי האם בסופו של היום נוכל אנו שנינו לחזור לחלום
להופכו למציאות לחוותו בבהירות לפקוח עיניים בערנות
נביא את עצמינו לאותו המצב את הנחשקת ואני נאהב.

מטרת נפשי

הקיצה נפשי ביום שסרחת פתחה את עיניה ואמרה לי מי את
נדמה לשונה כל אותם השנים, השנים שפסעת על ליבי כנוגשים
התחילה שינתה הרבה לפנייך וסבלה את דיכוי ידיי וידייך
כחומר אני מלוטש בידי הזמן קורס ונבנה נהרס ומתוקן
רוחות סערה יניעוני איתן כגזע הברוש הנרעד אך איתן
חיוך שעולה על שפתיי ופורץ ברעד של צחוק מתגלגל מתפוצץ
בזכרון האתמול ששבר את ליבי נאחז במציאות ומרוויח אותי
אני החג סביב מרכז קיומי כלווין המקיף את אוצר נשמתי
נפשי התפכחה והיום נאחזת באוצר האדיר שאותה היוא אוהבת
שקופה וריקה היא נפשי בלעדייך ללא מגע החיבוק של ידייך
התפנה המקום שלך בנפשי את הצלחת לעקור את דמותך מליבי
הגבר העומד כאן אל מול העולם הינו אבא אוהב וגאה מכולם
כי זה יעודי להוביל יד ביד אותך אוצרי לנצח-לעד
עד שיום בו יבוא ותצא לחופשי ואז שוב נפשי תיבב לה בבכי
כי היא שוב תתעורר ותמצא את עצמה כמהה ואוהבת אך די לבדה
ביום שתפרוש את ידייך לשם תרים את רגלייך ותצעד עד עולם
יסתובב הקישור שטווה בגורל את תמונות היום יום הצבועות בחיים
אותם החיים שנפשי עליהם מסתערת בעיניים פקוחות ואיננה נשברת
יום יבוא ותבין את כל מה שקרה על תבכה נערי זו אינה אשמתך
ילדי אהובי אתה לב נשמתי אוצר החיים אתה כל לבבי
לנפש שלי יש מטרה ועיקר
להיות אביך
ילדי איתמר