יום ראשון, 12 בספטמבר 2010

אני כאן


זרימת נהרות התערבלו בעיניי ומצאתי ראשי חפון בין ידיי
הזרמת את לי קצב חדש לחיי שנתן וזרח לי בבוקר כל יום
מנעת מאיתנו לרוץ בטירוף ומנגד אחזתי ברוח השיתוף
קיבלתי עלי המצב שביקשת ונשארתי במתח גדול ונרגש
עשית לי כדרך צלילו של חליל שעולה ומתפתל ובוקע בגיל
נשרך בראשי וחודר אל דמי אוכל בתוכי ומכרסם בליבי
ככל שהחור בשחור התפשט רציתי אותך לדעת ולחבק
אך ככל שניסיתי למצוא את דמותך קפצו המילים ומנעו את דרכך
איך ומתי נסתכל בעיניינו ונראה מה יהיה ואיך נהנינו?
רוצה להרגיש טוב בחיי ומלא אהבה לחלוק בשפתיי.
אני הוא אני, חשוף ונגלה, בולט לעינייך ונוטף אהבה
אם תרצי עוד ממני תאלצי לוותר על מסך רעלה שחוסם את פנייך
זה אני הנמצא כאן במרכז הבמה רוקד הריקוד ומחזיק בהזמנה
הצטרפי למחול הנפלא שייצרנו, לבשי לך אדרת שאותך היא הולמת
שלחי לי ידך אני כאן בשבילך.

יום שישי, 10 בספטמבר 2010

ביום ההוא

ביום שנגזר עלי לאהוב נשבעתי לתת מעצמי רק טוב
וכך הסתחררתי בין שנאה לחמלה בין מעל ומתחת
בין מעט לבין רוב.

ביום ששלחתי את נפשי לחופשי מצאתי מרכז מחויך לעצמי
איתם התפתלתי בין חיכוך לחיבוק בין זיקה לבין יחס
בין חומרי לרגשי.

ביום שנתתי את עצמי לעולם חשבתי על איך לרצות את כולם
 הרי הם ששפטו וחרצו גורלי, בין עושר לאושר בין חצוי
למושלם.

ביום שניסיתי להתחיל מחדש חזרה התחושה של להיות מגורש
מקירות אותו בית בין אויב לאוהב בין מרגוע למתח בין לימון 
לבין דבש.

ביום בו קיבלת אותי בלבך נולד בי הצורך לחיות בשבילך
מחיכך אז גורשתי בין אימה לתקווה בין מושך לדוחף בין אוויר 
לבינך.