יום שני, 2 בינואר 2012

אינוויקטוס
שָׁחֹר כִּתְהוֹם אֵין קֵצֵה
מִבַּעַד לַלַּיְלָה שֶׁעָלַי יְכַסֶּה
מוֹדֶה אֲנִי לְאֵל – כָּזֶה אוֹ כָּזֶה
עַל נַפְשִׁי הַבִּלְתִּי מוּבֶסֶת

שָׁבוּי בִּצְבָת מֻפְקָר לְחַסְדֵי הַבּוֹרֵא
עַפְעַף לֹא הֵנַדְתִּי, מִבֶּכִי נִמְנַעְתִּי
בְּאִבְחַת שׁוֹט צוֹלֶפֶת, בְּיַד הַמִּקְרֶה
שָׁתַת רֹאשִׁי דָּם, אַךְ אוֹתוֹ לֹא שָׁמַטְתִּי.

מֵעֵבֶר לְסַף הַדְּמָעוֹת וְהַזַּעַם
אוֹרֵב לוֹ הַפַּחַד, רַק צֵל וּצְלָלָיו
וְאַף שֶׁנָּגַס בּוֹ הַזְּמַן לֹא פַּעַם
לֹא אִירָא, לֹא אֶפְחַד מִפָּנָיו.

וְהַיְנוּ הַךְ כַּמָּה צַר הוּא הַשַּׁעַר
וְעַד כַּמָּה תֶּאֱרַךְ מְגִלַּת הַדִּין וְהַצַּעַר
אֲנִי הוּא הָאָדוֹן לְגוֹרָלִי
אֲנִי רַב הַחוֹבֵל שֶׁל נִשְׁמָתִי שֶׁלִּי.
וויליאם ארנסט הנלי.

תגובה 1: